מדריך לצמחונים וטבעונים בדרום ומרכז אמריקה
לכל הצמחונים והטבעונים שמתכננים לטייל ביבשת הבשר, לא לדאוג יש דרכים להסתדר :)
אמנם לא קיימות הרבה מסעדות, תפריטים ומנות צמחוניות, אבל הם כן שם. המספר קטן, אבל אפשר למצוא אותם, רק צריך לחפש. אפילו בארגנטינה, ארץ הבשר, יש מספיק מסעדות צמחוניות (אפילו טעימות מאוד) ואפילו בבוליביה, שהמודעות של המקומיים נמוכה, יש מקומות לאכול צמחוני בחוץ.
טיפ: הורידו את אפליקציית HappyCow שתמצא לכם מסעדות מתאימות לפי צמחוני / טבעוני.
פוסט מידע (בלה טספלביץ): לחצו למדריך לטבעוני בדרום אמריקה.
פוסט מידע (מעיין קרני): לחצו לפוסט מסעדות לצמחונים בקולומביה.
יש כל מיני אי הבנות בין דרום אמריקאים לבנינו, בעיקר בשפה, בכל מה שקשור לצמחונות:
א. המושג 'צמחוני' לא מוכר להרבה מהם, ובדרך כלל תעלה קונוטציה של ירקות בלבד. במקרה ואתם שואלים שאלה מהסגנון 'האם יש מנה צמחונית?' והתשובה היא 'לא', אז לא להתייאש עדיין. יש סיכוי שפשוט אין מנה במסעדה שהיא רק סלט, אבל פסטה עם פסטו יש.
ב. עם זאת, יהיו פעמים שגם ההיפך יכול לקרות. בגלל שהם לא מבינים מה זה 'צמחוני' הם עלולים לחשוב שסלט ירקות, שיש בו חזיר, הוא נחשב צמחוני.
ג. התרגום החופשי של carne (קארנה) בספרדית, זה בשר. אבל בדרום אמריקה הפירוש ברוב המוחלט של המקרים יהיה בשר בקר. אם שאלתם sin carne? (סין קארנה) כלומר 'ללא בשר?' וקיבלתם תשובה חיובית, עדיין יש סיכוי שיהיה לכם בצלחת עוף או חזיר.
ד. יש שמות שונים לסוגי בשר שונים, לא רק לפי סוג החיה. כמו שאנטריקוט זה לא האופציה היחידה לפרה, אבל כן נפוצה מאוד, jamón (חאמון), היא המילה הנפוצה ביותר לבשר חזיר ביבשת, אבל לא היחידה. אז גם פה, אם קיבלתם תשובה חיובית למנה ללא לחאמון, אבל משהו נראה חשוד, תפקפקו. הם עשויים להתעקש שאין חאמון שבעצם כל מה שאכפת לכם זה שאין חזיר, בכל צורותיו.
ה. לטבעונים: ראיתי פעם אחת 'סנדוויץ טבעוני' שהמרכיבים הראשונים ברשימה שלו היו ביצה וגבינה. גם 'טבעוני' הם לא באמת יודעים מה זה, אבל זו בעיה פחות נפוצה כי ברוב המקומות בכלל לא מכירים את המושג.
המסקנה פה, למי שרוצה להיות בטוח זה לבקש sin animales זה מרגיש מגוחך, אבל זה עובד :)
עבור טבעונים צריך להוסיף עוד כמה שורות:
Sin queso שזה בלי גבינה - סין קסו
Sin mantequilla - שזה בלי חמאה - סין מאנטקייה
Sin leche - שזה בלי חלב - סין לצ'ה
Sin huevo - שזה בלי ביצה - סין הואבו (hu-evo או wevo)
3. יש לא מעט מקומות ביבשת שמייצרים חמאה שמעורבבת עם מעט שומן חזיר. אם אתם מחזיקים בידכם את העטיפה, חפשו במרכיבים האם יש משהו חשוד. אם כתוב 100% חמאה, אז אפשר לאכול בשקט. בקשר לחמאה שמקבלים בהוסטלים והיא ללא עטיפה, ניתן רק לשאול בהוסטל אם יש בה שומן חזיר, או האם היא 100 אחוז חמאה, או אם אפשר לראות את העטיפה של החמאה. בדרך כלל אחת השאלות תוביל לפתרון מספק, גם אם הוא לא מה שקיוותם. זו בעיה יותר נדירה, אבל חשוב להכיר.
4. יש להיזהר מאכילת ירקות טריים בכמויות גדולות ,במיוחד באזורים שהמים נחשבים לא נקיים (בעיקר בוליביה ופרו). מאחר ואין הרבה מגוון של מנות צמחוניות, אתם תמצאו את עצמכם אוכלים הרבה ירקות טריים. הירקות מקבלים הרבה מהחיידקים שיש במים, וככל שאוכלים יותר, מגדילים את הסיכוי לקלקול קיבה כזה או אחר. כאשר הירקות מבושלים (בין אם זה במסעדה, ובין אם אתם בישלתם), אז אין מה לדאוג. אפילו במקומות הכי נידחים, שהירקות לא נראים במיטבם, כל עוד הם נראים במצב סביר, אפשר לאכול אותם כאשר הם מבושלים.
5. מקומות שמתבססים בעיקר על דגים, בדרך כלל יהיו בעיתיים הרבה יותר, כי האוכל הימי יציף את המסעדות באחוז גדול מאוד של המנות. בהרבה מקרים, אפילו יותר מבשר במקומות הרגילים. כדאי להתכונן מראש למקומות מהסגנון: איים קטנים, עיירות חוף קטנות, כפרים ליד נהרות גדולים, וכל מה שקשור לשייט באמזונאס.
6. באוטובוסים, טיסות ואטרקציות צריך להודיע להם מראש שאתם צמחונים.
א. בטיסות, בהרבה מאוד אתרים אפשר לציין את זה ברגע שמזמינים את הטיסה. בכל מקרה מומלץ לשאול ברגע שאתם מקבלים את הכרטיס ליד, כי בדרך כלל הם מסמנים אותו ברגע שמדפיסים, או אחרי. גם אם לא ציינתם את זה באתר, זה לא מאוחר מידי, תמיד אפשר לבקש, גם כמה שעות לפני, ובדרך כלל יהיה להם גם מנות צמחוניות רזרבות על המטוס.
ב. באוטובוסים חובה לבקש בעת קניית הכרטיס ולציין מה הכוונה במנה צמחונית/טבעונית כי באוטובוסים באמת הם לא מבינים את המשמעות.
ג. באטרקציות שכוללות אוכל (כמו למשל הטיול בסלאר), לציין את זה בדף לפני היציאה זה לא מספיק, כל התקשורת בין הסוכנות לבין הטבחים היא גרועה. ציינו את זה למדריך שלכם, ותזכירו לו לפני הארוחות הראשונות, אחר כך הוא כבר יזכור לבד.
בכל מקרה, לא להתייאש. גם אם המצב נראה קשה תמיד אפשר לבקש ברשות מיוחדות, או לחפש את המקומות המתאימים.
מאמר זה נכתב על ידי שחר ביאלר