מלריה בדרום ומרכז אמריקה - איזורים נגועים, כדורים, התמודדות

מלריה הינה מחלה המועברת בעקיצת יתוש, ונחשבת לאחת המחלות הזיהומיות הנפוצות והקטלניות בעולם. במדריך שלפניכם תמצאו פרטים אודות המחלה, אזורי הסיכון, דרכי התגוננות ומניעה.                      

סיכום למי שלא רוצים לקרוא את המדריך:

- אין צורך לרכוש כדורי מלריה בישראל, אפשר לרכוש ביבשת בבית מרקחת ללא מרשם או ממטיילים אחרים לקראת סיום הטיול או בקבוצות יד שניה של מוצילר שם תמצאו חפיסות במחיר מוזל

- כדורים נגד מלריה לוקחים רק בכניסה לגונגלים (אמזונס בקולומביה, אקוודור, פרו, בוליביה וברזיל). רוב המטיילים מגיעים ל 3-4 ימים באמזונס ולכן מספיקה חבילה אחת (12 כדורים)

- המפות למטה מעודכנות אבל התייחסו רק לאיזורים האדומים בשטח האמזונס

- מטיילת שנדבקה במלריה מספרת על החוויה - לחצו לפוסט

מהי מחלת המלריה?

מלריה הינה מחלה זיהומית המועברת על יד עקיצת יתוש מסוג אנופלס. המחלה נגרמת על ידי טפיל, שעובר בעזרת רוקה של נקבת היתוש בזמן עקיצה מדמו של אדם נגוע אחד לדמו של אדם נגוע אחר. טפיל המלריה חודר לדם של האדם שנעקץ, מתרבה בכבד, ובהמשך משחרר עוד ועוד טפילים למחזור הדם. למחלה ישנה תקופת דגירה, ועל כן עלולה להתפרץ החל מכשבוע לאחר העקיצה ועד מספר חודשים לאחר עזיבת האיזור הנגוע. בין תסמיני המחלה ניתן למנות עליה של חום הגוף, מלווה בצמרמורות, חולשה, כאבי ראש ושרירים, בחילות והקאות. תסמינים נוספים למחלה הם טשטוש ובלבול, אנמיה וצהבת. חולים שהמחלה התגלתה בדמם וסובלים מן התסמינים מאושפזים ומטופלים בדרך כלל בתרופות או באינפוזיה.

מהי הסכנה?

מלריה הינה מחלה שסיכונה מוחשי וממשי. מדי שנה נדבקים במחלה למעלה מ-300 מיליונים של בני אדם, ומתים ממנה למעלה ממיליון איש בשנה. היא מהווה סיכון משמעותי למטיילים באזורים טרופיים חמים ולחים, המהווים איזור מחיה ובית גידול ליתושי האנפולס. על אף שהמחלה וסכנתה מוכרות לחוקרים עשרות שנים, טרם פותח חיסון יעיל למלריה, וטפילי המחלה אף פיתחו עמידות למרבית התרופות הקיימות למניעה, וכן למרבית החומרים שנועדו להרחיק או לקטול יתושים.

יש סכנה ? הרי כולם אומרים שלא צריך אפילו המקומיים ?

זו בהחלט דילמה שעולה כל פעם, האם לוותר על הכדורים שעולים כסף וגורמים לתופעות לוואי או לקחת בכל זאת למרות שכולם אומרים שאפשר ? בגלל השאלות האלו פנינו באפריל 2014 למרכז לבקרת מחלות האמריקאי שעובד בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי. להלן תשובתם מתורגמת -

תגובה רשמית של ה CDC (המרכז לבקרת מחלות) : המידע לגבי מלריה מסופק על ידי מספר גורמים ביניהם ארגון הבריאות העולמי, מערכות מעקב והמדינות עצמן. ההמלצות מתבססות על ידי ניתוח הנתונים הקיימים. אנחנו לא מכירים בגורמים מקומיים שאומרים אחרת כפי שציינת בהודעתך ומה הכלים שברשותם לנתח את המצב לגבי הדבקות במלריה. בנוסף, המפות צריכות לשמש ככלי בנוסף למידע הקיים באתר שלנו ולא רק על ידי המפות בלבד. באקוודור לדוגמא אין מלריה מעל לגובה של 4921 מטר למרות שבמפות אין הבחנה לגובה זה.

אזורי מלריה בדרום ומרכז אמריקה

מדינות שאין בהן חשש מלריה בדרום אמריקה הן ונצואלה, צ'ילה, ארגנטינה, אורוגואי ופרגואי. במרכז אמריקה מדינות שאין בהן חשש למלריה : מסיקו, קוסטה ריקה, בליז, אל סלבדור וכל מדינות האיים הקריבים (קובה, ג'מייקה וכו). גם באזורים גבוהים ויבשים כדוגמת מרבית שטחה של בוליביה או אזור קוסקו שבפרו, אין חשש מלריה. לגבי הונדורס - המדינה במצב משנתה ולכן חשוב מאוד לבדוק בכניסה למדינה האם יש חובה לקחת כדורים. חשש מלריה קיים בכל המדינות שבשטחן זורמים יובלי האמזונס, והעיקרית שבהן היא ברזיל באזורי הג'ונגלים. ניתן לראות את האיזורים המסומנים באדום כהה כאיזור סיכון גבוהה בהם חובה לקחת כדורי מלריה, ורוד כהה כסיכון בינוני בהם מומלץ לקחת כדורים אם כי מרבית המטיילים נמענים, וורוד בהיר שהם איזור סיכון נמוך בהם בד"כ לא לוקחים כדורים. לחצו על המפות להגדלה (המפות משקפות מצב כללי והערכות ואינו את המצב בפועל ולכן התייעצו עם מדריך הטיולים לאמזונס לאיזור הספציפי שלו).

כיצד להתגונן מפני מלריה?

אמצעי המניעה היעיל ביותר מפני מלריה הינו התגוננות מפני עקיצות יתושים. יתושי האנופלס המעבירים את המחלה פעילים בשעות בעיקר בשעות בין הערביים והערב המוקדמות. בעת שהיה בשעות אלו באזורים המועדים יש להקפיד על לבוש ארוך ומגן על הזרועות והרגלים, להימרח בחומרים מרחיקי יתושים וחרקים, ובמקרים של שהות ממושכת בשטח מומלץ להקפיד על לינה בכילה סגורה היטב. בעת שהות במקומות יישוב מומלץ להניח במקום ההתאכסנות טבליות או חומרים דוחי יתושים.

תרופות למניעת מלריה

למלריה אין חיסון, אך קיימות מספר תרופות המסייעות במניעה. תרופות אלו מצריכות מרשם רופא, ובחירתן צריכה להיעשות בהתאם לאיזור הטיול וכן בהתאמה למשתמש על פי ההיסטוריה הרפואית שלו. התרופות המוכרות הן לריאם או מפלוקין (ובלעז Lariam או Mefloquine), מלרון או מאלארון (ובלעז Malarone או Atovaquone / Proguanil) וכן דוקסילין (Doxylin או Doxycyline Hydrochloride). לכל תרופה יש הנחיות שונות וחפיסה אחת אמורה להספיק לביקור אחד (נטילה בכפוף לתוויות התרופה ולמרשם הרופא). מבין השלוש, מאלארון ידועה כתרופה עם פחות תופעות לוואי מן האחרות.

מלרון או לריאם ? לשתי התרופות יעילות זהה.ההבדל הוא איך לוקחים אותם - אחד מהם לוקחים פעם בשבוע ואת השני כל יום - כל אחד עם ייתרונות וחסרונות. (מלרון נלקח מיום לפני הכניסה לאזור הנגוע במלריה, יום יום, עד לשבוע לאחר היציאה ממנו, בעוד לריאם נלקח פעם בשבוע בלבד, משבוע לפני הכניסה לאזור הנגוע ועד 4 שבועות לאחר מכן); במחיר (מלרון יקר בהרבה); ובפרופיל תופעות הלוואי (למלרון כמעט שאין תופעות לוואי. תופעות הלוואי השכיחות בנטילת לריאם הן בחילות/סחרחורות בתחילת הטיפול, אשר חולפות בהמשך). מלרון נחשבת עם פחות תופעות לוואי - ולכן היא עדיפה.

לפני נסיעתכם לדרום אמריקה חשוב לברר ולבדוק האם יעד נסיעתכם ידוע כאזור נגוע או כזה שיש בו חשש הידבקות, ולהיערך בהתאם תוך הצטיידות במידע, אביזרי מניעה ותרופות מונעות. נסיעה טובה, בטוחה ובריאה!