• Show Image
  • Show Image
  • Show Image
  • 04bright
  • Show Image

01bright 01bright

01bright

טרק סובב אלפמיו - הוואראז - עודד אורטל


1.    האלפמיו Alpamayo – נמצא ברכס הצפוני של הקורדילרה בלנקה בווארז שבפרו , והוא אחד ההרים המרכיבים את רכס הסנטה קרוז . ההר עצמו נקרא על שם כפר בעל אותו שם , כאשר משמעות שמו הינה נהר מלא בבוץ בתרגום חופשי .
ההר נחשב ע"י צלמים ומטפסי הרים מקצועיים להר היפה בעולם בגלל צורתו אשר נראית כמעט כמו פירמידה מושלמת :

alpamayo1

טרק סובב אלפמיו עובר במסלול מסביב להר ,  ומשופע במראות של רכס הסנטה קרוז , לגונות בצבעים שונים , כפרים ציוריים שנראים כפי שנראו לפני מאות שנים , איזורי מרעה  ירוקים וגם קצת בע"ח   – מה אפשר לבקש יותר ???
2.    מפת הטרק (המפה לא מוצפנת – הרכס הולך בכיוון כללי של צפון דרום ):

map-of-the-trek
המפה נלקחה מאתר peaksperu

מתוך Google Earth – נתיב ההליכה בתוספת מיקום וימי המחנות – המפה מוצפנת

alpamayo2

3.    הטרק:
3.1.    יום ראשון
יצאנו מוקדם מווארז  אל Cashapampa שמשם הטרק מתחיל ...היינו קבוצה על 10 גברים אבל איתנו באוטובוס הייתה גם קבוצה אחרת שהתחילה באותו יום את הסנטה קרוז – שניהם מתחילים מאותו מקום . למזלנו היה לנו יום יפה  , יכולנו לראות את רכס הסנטה קרוז מווארז וזה בהחלט נתן הרגשה טובה מאחר והימים הקודמים לא היו כל כך יפים . הדרך אל Cashapampa עוברת את yungay  (משם נוסעים ללגונה 69 ) ואת  Caraz  ...משם הדרך נעשית הררית , יפה יותר וגם מסוכנת יותר . הגענו לקראת 10:00 ומשהו ל Cashapampa  , אכלנו משהו קטן לארוחת בוקר וחיכינו עד שיעמיסו את הסוסים והחמורים לקראת המסע . בסוף אוגוסט (הזמן שעשיתי את הטרק )  זהו זמן הקציר בעמק , החיטה מבשילה וכל העמק מקבל גוונים של חום צהוב ירוק ...החקלאים כמובן עובדים את האדמה כפי שעבדו אותם אבותיהם לפני מאות השנים .

alpamayo3

alpamayo4

ההליכה אל המחנה הראשון ארכה משהו כמו 3-2.5 שעות , הליכה לא קשה מידי כאשר העלייה בגובה אינה כה משמעותית – מ2900 עד 3150 . הגענו ל Hualcayan Pampa (אני מקווה שאני צודק בשם של המקום ) לקראת שעות הצהריים המאוחרות , שילמנו שם כניסה לפארק (לא זוכר כמה זה היה – כנראה 5 סול ) והתמקמנו ליד מגרש הכדורגל בפתח של הפארק Huscaran  :

alpamayo5

הילדים המקומיים ניסו לפתות אותנו למשחק כדורגל , אבל לא ממש רצינו לראות איך ילדים בני 10 אשר מורגלים לחוסר בחמצן בגובה של 3100 מ קורעים לנו את הצורה . אני ושי עשינו שיטוט בכפר , אמנם אפשר להגיע אל הכפר במכונית (אולי -זה יכול אולי לחסוך לכם יום בטיול ) אבל עדיין זה מקום שהקדמה לא הגיע אליו , וככה יוצא לך לראות את המקומיים חורשים את השדות עם פרים , בונים את בתיהם מלבני בוץ (לא בוץ לא קונה הא ?  )  ופשוט לא מודאגים מהמשבר העולמי של קיץ 2008 .
אכלנו ארוחת ערב דשנה , הרצנו קצת צחוקים והלכנו לישון לקראת היום הקשה בטרק .
אבל איך אפשר בלי תמונה של המחנה בלילה הבהיר ?

alpamayo6

3.2.    יום שני Hualcayan Pampa ל Laguna Cullicocha
היום השני הוא היום הקשה של הטרק , אפשר לעשות אותו מעט קל יותר אם עולים יותר ביום הראשון וחונים במקום גבוה אשר חשוף יותר לרוחות ולקור (תשאלו את המדריך מה דעתו – לטעמי זה שווה ) . מתחילים בבוקר מוקדם בגובה של 3200~   ומגיעים מאוחר אחר הצהריים ל Laguna Cullicocha אשר שוכנת לה אי שם במרומים ברום של 4628 מטר , אז תכינו את התחת כי הולכים לפתוח לכם אותו . העלייה מתבצעת בשביל חמורים טוב אשר מטפס במהירות אל הרכס , במהלך העלייה נפרש כל העמק למרגלותינו ונתן מראה מרשים על העמק והשדות :

alpamayo7

לאחר העלייה הקשה לרכס , השיפוע מתמתן וכבר אפשר לראות את רכס הסנטה קרוז המתנשא בשיא הגובה ל 6259 מטר , בדרך עוברים לגונות יפות  שממתיקות טיפה את היום הקשה :

alpamayo8

תתפלאו , אבל במהלך העלייה פגשנו אמא עם 3 ילדים קטנים אשר ירדו לכפר שממאנו באנו (כנראה ) , נראה אמא ישראלית עושה את זה עם 3 זאטוטים קטנים ....
המקומיים מנצלים את המים מהלגונה להשקות את השדות שנמצאים בעמק למטה , וככה יוצא שאותה הולך על אקודוקט קטן בגובה של 4500 מ :

alpamayo9

קשה לתאר את ההרגשה שמגיעים אל הלגונה , קיבלנו יום מדהים כמעט ללא ענן בשמים והמראה של הלגונה עוצר נשימה (וגם של המחנה !!! ) :

alpamayo10

alpamayo11

אין מה להגיד , זה היה היום הקשה בטרק , עלייה של 1400 מ בגבהים הללו דורשת המון , מאוד לא מומלץ למי שלא מאוקלם היטב לעבור את היום זה – אז קחו את זה בחשבון . מה גם שהלינה בגובה שכזה מקשה מאוד על מי שסובל ממחלת גבהים ויכולה להביא אף למוות . אחרי ארוחת הערב דשנה שעזרה להחזיר קצת אנרגיה לגוף, ניצלתי את מזג האוויר הטוב יחסית (למרות שקור כלבים היה בחוץ )  וירדתי ללגונה ל2 תמונות אחרונות – אחת בשקיעה ואחת לאחר  שהאור מזמן עזב אותנו   :

alpamayo12


3.3.    יום שלישי - Laguna Cullicocha ל Jancarurish
קמנו אחרי שנת לילה טובה ליום השלישי , אחרי שעלינו לרכס , הקשה כבר מאחורינו , אמנם המזג אוויר היה טיפת מעונן אבל המראות של לגונה Cullicocha עדיין מרהיבים ביופיים :

alpamayo13

היום שאני מסתכל בדיעבד , היה שווה לצאת מוקדם יותר ליום הזה ולנסות לעלות לנקודת תצפית טובה יותר מעל ללגונה (מאחר ובסוף, מאחר ולא ממש רואים מכן את יופייה , מה גם שלפי התצ"א יש לה שני חלקים עם צבעים שונים , ככה שאם תהיו שם , תזכרו את הטיפ הזה  , מה גם שראיתי מסלולים שונים של הטרק שמקדישים יותר זמן לאיזור הלגונה . היום השלישי מתחיל הטיפוס לפס בגובה 4850 , שממנו יש ירידה מעצבנת לגובה של 4550 ואז עוד עלייה לעוד פאס קטן בגובה של 4740 (אם הגבהים לא מדויקים תאשימו את google Earth  ואת הזיכרון שלי ) . משם ירדנו אל העמק אשר הוביל אותנו אל Jancarurish :

alpamayo14

ההליכה בעמק הינה שינוי מבורך , לא עליות , לא ירידות , וגם המזג אוויר התבהר ואפשר לנו לראות את הקונוס המדהים של הר האלפמיו – מרגיש שממש אפשר לגעת בו :

alpamayo15


Jancarurish יושבת מתחת לאלפמיו שהרים מושלגים מקיפים אותה , ללא ספק אחד מהמחנות היפים שבהם הייתי :

alpamayo16

את שארית היום ניצלנו למנוחה , למרות שביום הזה ישנים בגובה נמוך יותר , עדיין מדובר ביום מאוד ארוך בין 7-8 שעות הליכה שתלויים מאוד בקצב שלכם וכמות העצירות . ושהערב יורד , וההרים הלבנים נצבעים באדום של שקיעה , אלו הם אחד הרגעים !!!

alpamayo17

כמנהגי בכל ערב , ניצלתי קצת את הזמן ואת זה שהייתי חייב ללכת לשרותים כדי לעשות תמונה של המקום בלילה , הרוח החזקה והעננים שזזו מהר הוציאו מראה לא שגרתי :

alpamayo18

ירח עולה מעל למחנה ב Jancarurish בלילה הרביעי :

alpamayo19

3.4.    יום רביעי Jancarurish לנקודת תצפית ובחזרה ל Jancarurish
היום הרביעי מוקדש ליום טיול אשר עולה לנקודת תצפית על האלפמיו ועל לגונת Jancarurish , היום התחיל כיום יפה מאוד , אך התענן בהמשך היום , למרות כך , אין ספק שלגונת Jancarurish אשר שוכנת למרגלות האלמיו היא אחת המראות היפים של הטרק :

alpamayo20

alpamayo21

אבל , זה לא בא ללא מאמץ , אמנם הלגונה יחסית קרובה , אבל בהמשך היום טיפסנו עד לגובה של 5000 מ , בשביל לקבל תצפית רחבה על האלפמיו וההרים הסובבים אותו, אמנם העננים ה"העיבו" מעט על המראה,  אבל יחסית למז"א הצפוי שאפשר לקבל ב5000 מ, אנחנו ברי מזל:

alpamayo22

חזרנו חזרה למחנה ב Jancarurish  עייפים אך מרוצים .
למי שהגיע ליום הרביעי ומעוניין לנוח או שהמזג אוויר לא מדהים , אני ממליץ רק להגיע לתצפית הראשונה על לגונת Jancarurish   ולחזור למחנה , למרות שהמראה מנקודת התצפית העליונה בהחלט מפצה על העלייה אליו .

3.4.1.    יום חמישי לגונת  Jancarurish  אל Huillcapampa (איות אחר  שראיתי : Huillca , willka    (
אחרי ארוחת בוקר טיפוסית עם תה שיחמם אותנו לאחר לילה קר , התחלנו לטפס לפאס  Caracara (שם אחר שראיתי pass Jancarurish  (  שנמצא בגובה 4825 . אמנם הטיפוס קשה , מעל 600 מ, בגבהים האלה זה אף פעם לא קל , אבל במהלך העלייה ישנן לגונות קטנות שממריצות אותך להגיע למעלה לפס :

alpamayo23

ה100 מטרים האחרונים של הפאס מאפשרים מראות מדהימים של הסנטה קרוז , האלפמיו וההרים מסביב .
גם רוח עזה שנשבה בפאס שהקשתה מאוד על פריסת החצובה לפנורמה , לא מנעה ממני לקבל זיכרון כה מדהים של הפאס שבהחלט מתחרה של שלושת המקומות היפים של הטרק  :

alpamayo24

מהפס הדרך יורדת אל מישורים ירוקים שמוקפים ברכס האלפמיו , לאחר משהו כמו שעתיים הליכה יחסית מתונה אנו מגיעים לפס נוסף Mesapata בגובה של 4436 מ שגם ממנו מקבלים פנורמה מאוד יפה על רכס הסנטה קרוז מכיוון אחר  :

alpamayo25

אם אתם ברי מזל כמונו , ניתן לראות גם קונדורים מרחפים בפס (התמונות לא יצאו משהו מאחר והם היו רחוקים מידי לעדשה שהייתה איתי במידה ומגיעים מספיק מוקדם לפאס, ניתון ללכת לside trip  ללגונת Safuna אשר נראית במרכז התמונה , כאשר ראיתי אותה ממרחק היא לא נראתה לי מספיק מרשימה בשביל 3 שעות הליכה , ולכן החלטתי לוותר , אבל מה שלא רואים בתמונה (אפשר לראות בתצ"א ) שמאחורי האגם שבתמונה שוכנת הלגונה האמתית עם צבעים מדהימים (ככה לפחות אמרו לי החברה שכן הלכו ).
מהפס ההליכה נעשית פשוטה מאוד בירידה קלה עד לעמק , ומשם למחנה אשר משמש גם שמקום משכנם של הרועים במקום , מאחר והגענו יחסית מוקדם ניצלתי את השמש החמימה לטבילה בנהר (שמוזן ממי הפשרת שלגים ) , למרות הקור – אחרי 4 ימי מאמץ ללא מקלחת – היה שווה ביותר . ליד המחנה שכן עדר עצום עם הרועים  , ולמי שמעוניין זו הזדמנות לקנות כבש למרות שיודעי דבר אמרו שהדבר לא מומלץ , אלא אם קונים טלה צעיר יחסית .

3.4.2.    יום שישי מ Huillca אל Jankapampa
אם אני זוכר נכון , אפשר את היומיים האחרונים לעשות ב2 דרכים , כאשר הראשונה שבה בחרנו הינה הקשה אך היפה יותר , היא מתחילה בטיפוס יומי מגובה של 4000 מ עד לגובה של 4620 מ שם שוכן Pucajirca Pass   (אני מקווה שאני לא מטעה כאן ) .
העלייה לא נוראית , בנתיב נוח יחסית , המראות מהפס יפים אך לא מהממים כמו מהפסים הקודמים , מהפס אפשר לראות מספר לגונות נוספות :

alpamayo26

מהפאס המסלול יורד לאורך כל הדרך , כך שמי שעייף , יכול להתנחם בכך שמכאן הכל ירידה .
אבל גם יום זה מגוון ויפה מאוד , הנוף טיפה יותר ירוק בגלל הירידה בגובה וזה מהווה שינוי מרענן, לצערי המקומים הבעירו שריפה מסיבה לא ידועה ולכן מקומות מדהימים לאורך היום הזה היו מלווים בעשן סמוך כמו המקום הזה שמרוחק רק כשעה מ Jankapampa :

alpamayo27

העמק שבו שוכנת Jankapampa הינו עמק פורה שבו המקומים מתפרנסים מחקלאות וממרעה :

alpamayo28

אל Jankapampa מגיעה דרך אפר שבה רכבים יכולים לנוע מה שמאפשר לכפר גישה אל הציוויליזציה , למרות כך , הילדים עדיין היו דיי נרעשים לראות את עצמם במצלמות הדיגטליות. למי שמגעגע לקולה/בירה וכל שאר המזונות המערביים , המקומים שמחים לספק את הסחורה מהמכולת הקטנה שיש בכפר במחיר שווה לכל נפש מערבית . קחו בחשבון שתיהו אטרקציה בכפר , ותשמרו היטב על הדברים שלכם , למרות שלנו לא נגנב דבר .

alpamayo29

3.4.3.    יום שביעי מ Jankapampa אל pomabamba
לטעמי יום מיותר לחלוטין , מדובר בהליכה מנהלתית אל העיירה הקרובה שמשם ניתן לקחת אוטובוס בחזרה לווארז , נאמר לנו שישנם מעיינות חמים בpomabamba אבל כל החברה שעשו איתי את הטרק אמרו שזה היה מיותר ומאכזב לחלוטין .
האוטובוס יוצא מ pomabamba ב12:00 וב20:00 (אם אני לא טועה ) , והנסיעה חזרה לווארז לוקחת 8 שעות בדרך הררית יפה ומסוכנת אשר רובה הינה דרך עפר (משהו כמו 5.5 שעות בדרך אפר  ) . עקרונית בדרך חזרה אמורים לשלם 65 סול שהוא התעריף כניסה לפארק אבל למעשה לא שילמתי שום דבר . לטעמי , אם אפשר לארגן אוטו בסוף היום השישי שלוקח אתכם חזרה לווארז זה עדיף מבחינת החיסכון בזמן , אבל מאחר והדרך הינה ארוכה וקשה , חשוב להיות עם היד על הדופק ולראות שהנהג לא עושה שטויות .
אם מחליטים לא לקצר את הטרק, ללא ספק עדיף להגיע לאוטובוס המוקדם בכדי לא להגיע לווארז ב4 בבוקר , מה גם שהדרך חזרה לווארז מרהיבה ביופיה .

3.5.    סיכום
אל הטרק יצאנו 10 חברה , כולם ישראליים , רובם אחרי צבא , כאשר אני ועוד אחד היינו הקשישים שבחבורה .
את הטרק ארגנו ב"אל-טמבו" תמורת 150 דולר עם לאונרדו המדריך שעשה עבודה מצוינת ודאג שאנחנו לא נלך במקומות שאנחנו לא אמורים ללכת  . הטרק היה מאורגן ברמה טובה מאוד , עם אוכל מספק בהתחשבות בתנאים הקיימים וכמה ששילמנו על הטרק .
ראוי לציין שישנן עוד  הרבה וריאציות של הטרק , אפשר להאריך אותו אם רוצים (נראה לי שאפשר לשלב אותו עם הסנטה קרוז וכך להפוך אותו למעגלי – נראה לי אופציה מצוינת למי שאוהב טרקים ארוכים משבוע ) . מבחינת הקושי , הוא מדורג כטרק קשה , מנסיוני (אחרי ניו-זילנד והודו )  הדרוג הזה מוצדק , בעיקר בגלל היום השני שאותו צריך לקצר ע"י הארכת היום הראשון (אפשרי בהחלט ) .
כאשר שואלים אותו אם לעשות את הטרק הזה או את ה Huayhuash , קשה לי לתת תשובה מאחר שלא עשיתי את שניהם , חלק מהחברה שהיו איתי שעשו שבוע לפני זה את ה Huayhuash עדיין נהנו מאוד מהטרק , מה שמוביל אותי למה שכבר ידעתי :
טרק זה לא רק נופים , זה המון האנשים שאיתך ומזג האוויר בטרק – ואת שניהם היה לי .
מבחינת מז"א , אם אני לא טועה , ניתן לצאת לטרק עד לאוקטובר (אני לא בטוח מתי בשנה זה הזמן הכי מוקדם שאפשר לצאת אליו ) , אבל אתם חייבים לבוא מוכנים נפשית לטרק עם מז"א פחות טוב ממה שראיתם כאן בתמונות , מאחר ולנו באמת היה מזל !!!

01bright

01bright

01bright

Utopia & Relaxation

Fun & Extreeme

Treks & Adventures

Parties & Nightlife