• Show Image
  • Show Image
  • Show Image
  • 04bright
  • Show Image

01bright 01bright

01bright

לטייל עם ההורים ביבשת- מתן (מתאו) רוזנשטראוך

זהו אינו עוד ריבוי מקרים תמוה כי אם תופעה ברת-קיימא אשר כל מוצ’ילר ביום ביבשת יוכל להתקל בה: אמא, או אבא. אשר באו להעביר לילדיהם תקופה קצרה באיכות חיים שונה במקצת, וכמובן - לאתחל את הגעגוע. כי אם נודה בזאת בכלימה: אנחנו דור מפונק. המוצ’ילר כבר איננו נווד כבימים עברו, אלא תייר עם מוצ’ילה
על גבו - ואמא אחוזת ידיים לצידו. משעשע או מגוחך? אולי. אבל כיף חיים.
travelwithdaddy1
וגם חוויה בלתי נשכחת. אז איך מביאים את אמאלה? יידרשו 3 שלבים: השכנוע, התכנון וההוצאה לפועל. לאחר ששכנעתם את עצמכם שברצונכם להתנתק מהחבורה לטובת ההורה, כל שעליכם לעשות הוא לצלצל הבייתה ולומר: "אני מתגעגע." שטף הרגשות עם ההבנה שהכרטיס חזרה קבוע ל-7 חודשים מהיום שהתקשרתם, יביא את ההורה ישירות אליכם. לריו, לבואנוס, ללימה או היכן שלא תהיו.
משנת קבלה ההחלטה נותר התכנון. ולמה שהתכנון יהיה מעמיק מבדרך כלל? כי להגיע עם אבא לאל קלפאטה בערב ולגלות שיש פסטיבל של האגם, ושכל ההוסטלים תפוסים - לא נעים. יש לבדוק בטרם עת את יכולות ההורה כדי למנוע פדיחות לא רצויות. ולשם כך אנא ענו על מבחן 4 השאלות: האם הוא מעשן? האם הוא שמן? האם יציאה עם הכלב לטיול היא פעילות ספורטיבית מאתגרת בשבילו? האם אתם בני זקונים ולאבאלה מלאו 70?
נכון שברוב המקרים החוויה תהיה בעיקרה- מלבד השהות עם אבא- שינו רמת החיים. מעבר דרסטי למלונות פאר מדורמיס של 12 בחדר( תנו להם לדאוג לחשבון שלהם. וזה גם מה שתשמעו מהם), מסעדות ושופינג עד אין קץ. ובכל זאת קחו רגע לחשוב איך יהיה להוציא את אמא לטבע הטראגי של דרום אמריקה; להכין לה בערב ארוחת ערב בערכת בישול שלכם; לישון באוהל ולקום לראות את השמש זורחת על הפיץ רוי. נחמד, לא?
travelwithdaddy2
אבל במקרה שההורה נכשל במבחן 4 השאלות הכתובות לעיל, לא חסרות אפשרויות שאילולא הגיע אבא לא הייתם כלל שוקלים, ככל הנראה. שיט קרחונים באל קלפאטה; שיט באיי גלפגוס; ואולי אף גיחה לאנטארטיקה. גם נחמד, לא?
אם כן, לאחר שהוחלט סוג הטיול הנכם מתבקשים לסגור מראש טיסות נסיעות ומקומות לינה היכן שיש סיכוי להתקע. ומה שנשאר הוא השלב שלשמו עמלנו כל כך קשה: ההוצאה לפועל.

אז מה הרווחנו? כוחות מחודשים להמשך הטיול, כי די בהורה אחד להחזיר את מחוגי הגעגוע למצב אפס; החודש עם ההוצאות הכי נמוכות, ואיכות החיים הכי גבוהה, והמתכלבים מתבקשים לקרוא משפט זה שנית; הורה מרוצה אשר במחצית התקציב שהיה מוציא על טיול מאורגן ביבשת לעצמו בלבד, מימן את שניכם, ראה כפליים וחווה שבעתיים; כמה מצרכים חשובים מהבית כמו שורש חדשות, או תספוקת ’נחלה’ מחודשת; ניתן גם לקנות תחתונים חדשים, אם שלכם כבר קרועים, וגם אם לא; וכמובן זכרונות מסוג אחר: כשדחפתם את אמא במעלה הויאריקה; כשאכלתם עם אבא שרקן בקוסקו, או לפחות לאמה; כשצעקתם AYUDA (הצילו) כשנתקעתם עם אמא בשעת דמדומים בחזרה מלגונה איסמרלדה, על שביל לא מוכר; הרבה קנאה מצד המוצ’ילרים בדרך שיראו את ההורה שלכם בתור מושא להערצה, או מיני-אליל. וגם בעיניכם יהיה הוא, יותר מתמיד.
"אבא שלי בחיים לא היה עולה את הויאריקה". וואלה, תתפלאו...

01bright

01bright

01bright

Utopia & Relaxation

Fun & Extreeme

Treks & Adventures

Parties & Nightlife